כללי

 

מאז הקמתו של מפעל ההתיישבות בסוף המאה ה-19, ראו המוסדות הלאומיים ב"פיתוח החקלאות" את האמצעי העיקרי שעליו יבנה המוסר הלאומי של העם היהודי בארצו:

 

הקשר בין אדם לאדםהקשר בין אדם למכונהוהקשר בין אדם לאדמה.

 

הפיתוח החקלאי בנוסף להיותו מפעל יצור לאומי, היה הבסיס העיקרי בהקמתם של המרחבים הכפריים בארץ, שהיוו את "התשתית הארצית" עליה הוקמו יסודות ההתיישבות, גבולותיה המדיניים ומיצובה הכלכלי והתרבותי של מדינת ישראל.

 

משנת 1985 חל שינוי בסדר היום הלאומי, ההתיישבות הכפרית והשקעות המדינה במרחב הכפרי ירדה קרנם ומפעל החקלאות שבמשך שנים היה לערך חברתי התיישבותי ולאומי, הפך לתחום עיסוק מקצועני בלבד, המתבסס כיום על שכבת גיל יחסית מבוגר של דור המייסדים והדור שבא אחריו.

 

המדיניות הקיימת לא מעודדת (בלשון המעטה) דורות חדשים לחקלאות, וללא שינוי מהותי בסדר העדיפות הלאומי תוך 30 שנה החקלאות בארץ, תתבסס על חברות כלכליות הנשענות על כוח עבודה זר, והישובים החקלאיים בהדרגה יהפכו לספסרי קרקע ומים.

 

מדינת ישראל צריכה להחזיר לסדר היום הלאומי את ערכה של ההתיישבות החקלאית כערך עיקרי במיצוב דמותה בשנים הבאות, לשם כך, יש לגבש ולהכשיר את דור העתיד לאתגר חשוב זה.

 

בהתבסס על תשתית התיישבותית- חקלאית ענפה הקיימת בכמה אזורים בנגב בגליל וביו"ש, בהתבסס על ההון האנושי הקיים בהתיישבות הנחשב מהטובים בעולם בענף, בהתבסס על מוסדות המדינה שעוסקות בפיתוח הענף מעל 150 שנה, יש לחדש ולהוביל תכנית הכשרה לדור המתיישבים החקלאיים העתידי.

 

חיזוק הפריפריה בנגב, בגליל ובבקעת הירדן, חייבים דור מתיישבים חקלאי חדש וחזק, לשם כך תוקם תשתית של מחנות הכשרה לגרעיני התיישבות חקלאית, כדגם של "מכינה קדם התיישבותית חקלאית".

לדוגמא: למה שהייתה בתחילת ההתיישבות "חצר כנרת" או למאוחר יותר מרכז הכשרה התיישבותי "יבור".

 

המטרה

 

תוקם, תשתית למסגרות חינוכיות חקלאיות המכשירה צעירים לעבודה עברית נדרשת, זהות יהודית ואהבת הארץ באמצעות מפגש ישיר ואמתי עם ערכים כגון עבודת אדמה, מעורבות בקהילה, חיי קבוצה ופיתוח אזורי, הנוטעים בדור הצעיר ובסביבתו תחושת שליחות ואחריות לאומית. חוות ההכשרה יהוו עוגן אזורי ליצירת מערך הכשרה וחינוך חקלאי התיישבותי עבור קהלים מגוונים כגון: בתי ספר, מוסדות חינוך, צה"ל, קבוצות התיישבות, תגלית ועוד..

 

במסגרת זו, הצעירים, חיילים משוחררים ובוגרי שירות לאומי, יצטרפו לשנת הכשרה הכוללת מגורים, עבודה חקלאית והתנדבות בקהילה, בשנה זו יחשפו לתוכנית שירות ארוכה שתחילתה כאמור שנת ההכשרה והמשכה הכנה לאקדמיה, לימודים אקדמאיים נדרשים, ליווי ובניית החבורה כקהילת חיים.

מרכזי ההכשרה יהוו בסיס לכוח עבודה מסייע בעבור הישובים, מוסדות, מפעלים בנושא חקלאות ותעשיה, כעבודה מועדפת לבוגרי צבא ואוכלוסייה צעירה.

 

רצף זה מאפשר בניה ארוכה הדרגתית ובעלת התמקצעות עומק, קרי הכשרה במקצועות בעלי צורך לאומי הן בהתנסות מעשית והן בלימוד אקדמי תוך ליווי חברתי ובנייה ערכית שיאפשרו בתום התקופה מעבר לפרק ההתיישבותי. תכנית זו תכלול בשלב ראשון את הכשרה והחינוך הבסיסי בשילוב סיוע בקורסי קדם להשכלה גבוהה כמו פסיכומטרי. שלב מתקדם ייבנה קשר אקדמי מול מוסדות הרלוונטיים בתחום החקלאות , מחקר, ופיתוח סביבתי.

תנועת אמ"ת(אמת מארץ תצמח) הינה מלכ"ר העוסק בעידוד ופיתוח יוזמות התיישבות, מיזמים חינוכיים, חקלאיים, חברתיים, ומשימות לאומיות בהגדרה.התנועה מפעילה תכניות העצמה ומנהיגות אסטרטגיות ע"י מערכי הדרכה והתנדבות שונות המסייעות לחקלאות וליישובים במרחב הכפרי כעיקר.התנועה פועלת רבות ורואה כאתגר לאומי בחיזוק הקשר של דור העתיד לעבודת כפיים ואדמה ע"י העצמה אישית וגיבוש קבוצתי המחנך ללקיחת אחריות ומנהיגות בכל תחום מתוך חיבור למורשת ישראל ובאהבת העם והארץ באזורי עדיפות לאומית כציונות המודרנית וכתהליך מתמשך.